בלנדר וואקום מתייחס לבלנדר בעל קנקנן הניתן לאטימה הרמטית על ידי הוצאת האוויר הבא במגע עם המזון. זהו פיתוח חדש יחסית, המכוון בעיקר לשוחרי הבריאות האדוקים. הטענה היא שהעדר החמצן במיכל מצמצם משמעותית את חמצון המזון, ובכך נשמרים יותר הערכים התזונתיים.
יש לא מעט חילוקי דעות על נכונות הטענה. לדוגמא, מה קורה מייד לאחר שמוציאים את השייק מהוואקום? האם אין חמצון מחדש? עד כמה זה משמעותי מבחינת ערכים תזונתיים? האם לא חשוב יותר לשמור בכלי וואקום לאחר ההכנה? ובכלל פעמים רבות, בוודאי בשייקים, השתייה, היא בסמוך להכנה, בסמיכות שכזו אפקט החמצון כה מועט ועל כן פוחתת הדאגה ממנו.

עד כה אין כל הוכחה מדעית בלתי תלויה, אלא בעיקר חומרים שיווקיים. יש לבחון את התמונה בכללותה, ולבחון בשקלול תכונות אחרות הקשורות לבריאות: לדוגמא, איכות הפלסטיק של המיכל, עד כמה הבלנדר ורסטילי מעבר להכנת שייקים, ומהי עוצמת הטחינה שלו. ככל שהבלנדר עוצמתי יותר, עיבוד המזון נעשה מהר יותר וטוב יותר, פעולה ממושכת של הסכינים גם בוואקום תעלה את רמת חמצון המזון. זאת בעוד פעולה קצרה תתרום משמעותית הן לשמירה על הערכים התזונתיים, והן ליכולת ספיגת המזון בגוף. המלצתנו, גם לשוחרי הבריאות האדוקים מאוד, היא לשקלל את כלל הקריטריונים הקשורים לבריאות בבואם לקבל את ההחלטה. ייתכן מאוד שלאחר שקלול כלל הקריטריונים, עשוי בלנדר הוואקום להיות האלטרנטיבה הפחות בריא ביחס לבלנדר אחר, וזאת עוד מבלי שנתייחס לשימושיות, אמינות וכדומה.